הולכים לפי ההלכה: מתי אומרים את ברכת המזון ולמה?

מי מאתנו לא אוכל לחם? זהו אחד המאכלים הבסיסים ואולי הסמל לאוכל בכלל. בעקבות חשיבותו הרבה יש לו מקום של כבוד ביהדות ודווקא לאחר אכילתו נאמרת ברכה מיוחדת – ברכת המזון. כי חוץ מלומר תודה למי שהכין את האוכל, לא פחות חשוב לומר תודה לאלוקים.

רקע לברכה

את ברכת המזון נהוג לברך לאחר אכילת לחם, או במקרים מסוימים כאשר אוכלים כמות גדולה ממאכל העשוי מחמישה מיני דגן. הברכה היא מצווה שכתובה בתורה באופן מפורש, ומקורה בפס' "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך". החל מזמן משה רבינו נקבע נוסח מסודר לברכה הכולל 4 ברכות, כאשר בכל דור קבעו עוד ברכה עד לנוסח המלא של ימינו.

ואכלת ושבעת וברכת

מהמילים בפסוק: "ואכלת ושבעת" למדו חכמים שצריך לברך רק כאשר האדם האוכל שבע מהארוחה. מכיוון ששובע הוא דבר המשתנה מאדם לאדם ולא ניתן למדידה כל כך, קבעו חכמים שהחל משיעור של "כזית" לחם (27 סמ"ק – בערך חצי פרוסת לחם) האדם האוכל יהיה חייב בברכת המזון. חשוב לברך את הברכה במקום שבו הייתה הארוחה.

את ברכת המזון מברכים כולם, גברים נשים וילדים. אם כי ילדים לא חייבים בברכה מצד ההלכה, אלא מצד חינוך לתורה ומצוות. ישנו נוסח מקוצר לברכה אותו אומרים ילדים קטנים, וככל שהם גדלים הם מצטרפים לומר יחד עם המבוגרים את הנוסח המלא של הברכה.

מאחורי הברכה

ברכת המזון היא בעצם הכרה של האדם בבורא בתור מי שמנהיג את העולם וממילא הוא הזן ומכלכל את האדם. בנוסח המלא של ברכת המזון יש 4 ברכות וכל אחת מהן חוברה ע"י מנהיג אחר של עם ישראל:

הברכה הראשונה

ברכת "הזן את הכל" – אותה חיבר משה רבנו על המן שירד במדבר. היא מסמלת את כל ענין הברכה שלנו על האוכל.  הרעיון הוא כזה: כמו שבמדבר הם היו תלויים בחסדי ה' שהוריד להם מן מדי יום כך גם אנו, אף שנראה אולי שאנחנו דואגים לעצמנו בסופו של דבר זה בעזרתו וניהולו של ה'.

הברכה השנייה:

ברכת "נודה לך" – את הברכה חיבר יהושע בן נון בכניסתם של עם ישראל לארץ. בה אנו מודים על ניסי יציאת מצרים, ועל חיי תורה ומצוות שנתן לנו ה'.

הברכה השלישית:

ברכת "בונה ירושלים" – בברכה זו מתפללים על מנהיגות יהודית, ומייחלים שנזכה לבניין ירושלים ובית המקדש. את הברכה חיברו דוד ושלמה בנו.

ברכת הטוב והמטיב

את הברכה הרביעית – "ברכת הטוב והמטיב" חיברו חכמי הדור בתקופה שלאחר מרד בר כוכבא. בזמן המרד הרומאים ביצעו טבח אכזרי בתושבי העיר ביתר, ואף לא נתנו ליהודי האזור לקבור את גופותיהם של תושבי ביתר. רק לאחר 7 שנים ניתן האישור לקבורה. היהודים שבאו לקבור גילו למרבה הפלא את הגופות כשהן שלמות לגמרי! בעקבות כך חיברו ברכת הודיה לה'.

לברכה ישנם הוספות מיוחדות לשבת וחגי ישראל, כמו כן הוספות מיוחדות שמברך האורח לבעל הבית. באופן כללי ישנם נוסחאות שונות במקצת לכל עדה בעם ישראל. את הנוסח המלא לכל עדה ולכל מועד תוכלו למצוא גם באינטרנט כמו לדוגמא באתר כיפה.

לסיכום,

ברכת המזון היא מצווה המפורשת בתורה, ואת הנוסח הסופי חיברו במהלך הדורות בעקבות ניסים שקרו לעם. לברכה יש 4 ברכות שונות. ההלכה היא שצריכים לברך לאחר אכילה של לפחות חצי פרוסת לחם ורצוי לברך במקום בו הייתה הארוחה. לברכה יש הוספות ושינויים קלים לפי מועדים ואירועים שונים או לפי עדות שונות בעמנו, לא משנה באיזה נוסח מברכים הכי חשוב לברך ולהוקיר תודה.