לוגו

מעצר מנהלי בישראל: חוקים, מחלוקות ודרכי התמודדות

מעצר מנהלי, מנגנון משפטי המופעל על ידי ממשלות ברחבי העולם ובישראל, עומד בצומת שבין ביטחון, משפט וזכויות אדם. לא פעם פעולה זו כוללת מחלוקות ומאפשרת לרשויות לעצור אנשים ללא משפט או כתב אישום מסיבות של הגנה על ביטחון הציבור או על הביטחון הלאומי. מהו מעצר מנהלי בישראל ואיך הוא עובד? הכנו לכם סקירה המרכזת את כל הדברים החשובים שצריך לדעת.

מהו מעצר מנהלי וכיצד הוא מתבצע?

מעצר מנהלי הוא הליך חריג במשפט הישראלי המאפשר לרשויות הביטחון לעצור אדם לתקופה מסוימת ללא הגשת כתב אישום וללא משפט. המעצר מתאפשר מתוקף צו מנהלי ונשען על ראיות חסויות שלרוב אינן מוצגות בפני העציר ובא כוחו.

מעצר מנהלי נבדל ממעצר פלילי בכך שאין צורך בהגשת כתב אישום נגד העצור, וכן שלא מתקיים נגדו משפט. המעצר מבוסס על מידע מודיעיני הקושר את העצור לפעילות המסכנת את ביטחון המדינה, כאשר חומר הראיות נשמר בחיסיון ולרוב אינו נחשף בפני העציר ועורך דינו. הסיבות להטלת מעצר מנהלי עשויות להיות חשש להמשך פעילות עוינת, מניעת מפגעים או נטרול איום ביטחוני.

תהליך הטלת מעצר מנהלי

הטלת מעצר מנהלי בישראל דורשת צו מבר סמכות ברשות המבצעת, המפרט את משך המעצר ומנמק את הסיבות להטלתו. אורך המעצר מוגבל לתקופה של עד 6 חודשים, עם אפשרות להאריכו לתקופות נוספות של עד 6 חודשים בכל פעם. השופט מתבקש לאשר בדיעבד את צו המעצר, ובסמכותו לבטל או לקצר אותו. הדיונים בעניינו של העצור מתקיימים לרוב בדלתיים סגורות ועל בסיס חומר חסוי, תוך ניסיון לאזן בין צורכי הביטחון לזכויותיו של העצור.

היקף השימוש במעצר מנהלי בישראל

ישראל עושה שימוש נרחב במעצרים מנהליים, בעיקר כלפי פלסטינים בשטחי הגדה המערבית. מספר העצורים המנהליים הפלסטינים מגיע למאות בכל רגע נתון. גם כלפי אזרחי ישראל נעשה מדי פעם שימוש בכלי זה, בעיקר נגד פעילים פוליטיים קיצוניים. השימוש במעצר מנהלי שנוי במחלוקת ציבורית ומשפטית, כאשר יש הטוענים שהוא פוגע קשות בזכויות אדם בסיסיות. ארגוני זכויות אדם מבקרים את חריגת הנוהל מעקרונות המשפט ההוגן, בעוד שגורמי ביטחון טוענים כי מדובר בכלי חזק וחשוב במאבק בטרור. בסופו של דבר על המדינה להצליח לאזן בין הזכות לביטחון לבין שמירה על זכויות יסוד.

 

 

מעצר מנהלי במשפט הישראלי

בסיס חוקי למעצר מנהלי בישראל

מעצרים מנהליים בישראל נשענים על בסיס משפטי שעיקרו תקנה 111 לתקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945. תקנה זו מסמיכה את שר הביטחון להורות על מעצרו של אדם לתקופה של עד 6 חודשים אם יש "יסוד סביר להניח כי טעמי בטחון המדינה או בטחון הציבור מחייבים שהאדם יוחזק במעצר". לצד זאת, בשטחי יהודה ושומרון חלים צווים צבאיים המאפשרים למפקדים בדרגות גבוהות להורות על מעצרים מנהליים עם אישור בדיעבד של בית המשפט הצבאי.

ביקורת שיפוטית על צווי מעצר מנהלי

צו מעצר מנהלי מובא באופן אוטומטי לביקורת שיפוטית בפני בית המשפט המחוזי או הצבאי, וזאת בתוך 48 שעות ממועד הוצאת הצו. השופט מוסמך לבטל או לקצר את תקופת המעצר אם מצא שלא מתקיימים התנאים הנדרשים בחוק להטלתו. הוא כמובן רשאי לעיין בראיות חסויות, ורוב הדיונים מתקיימים בדלתיים סגורות מטעמי ביטחון.

זכויות העציר במעצר מנהלי

לעציר מנהלי עומדות שורה של זכויות, גם אם במובן מצומצם יותר מאשר לעצור פלילי רגיל. קודם כל, הוא זכאי להיפגש עם עורך דין ולקבל ייעוץ משפטי בנוגע למעצרו. אומנם, מטעמי ביטחון ניתן לדחות מפגש זה לכמה ימים, אך לא למנעו לחלוטין. בנוסף, העציר זכאי לקבל מידע כללי על נסיבות מעצרו, גם אם בצורה מסויגת, וזאת כדי לאפשר לו להתגונן ככל הניתן. כמו כן, העציר יכול לערער על צו המעצר בפני ערכאות גבוהות יותר. עם זאת, כאמור, מרבית הראיות אינן נגישות לעציר ולבאי כוחו, והדבר מגביל מאוד את יכולת ההגנה.

תפקיד עורך הדין בייצוג עציר מנהלי

לאדם העצור במעצר מנהלי קיימת זכות להיוועץ עם עורך דין, ועליו לממש זכות זו בהקדם האפשרי. עורך דין פלילי בחיפה, למשל, יוכל לקבל את פרטי צו המעצר ולהתחיל לנסות ולגבש קו הגנה. גם אם חומר הראיות חסוי, עדיין ניתן להעלות טיעונים חלופיים לטובת העציר בדיונים בפני השופט. עורך דין מנוסה בתחום יוכל להצביע על פגמים באופן הוצאת הצו ועל אפשרויות חוקיות לקיצור התקופה או לשחרור בערבות בתנאים מגבילים. תפקיד חשוב נוסף של עורך הדין הוא לפקח על תנאי הכליאה של העציר ועל מימוש זכויותיו ככל הניתן.

האם ניתן לערער על מעצר מנהלי?

אדם הנתון במעצר מנהלי יכול להגיש ערר על ההחלטה בתוך 30 ימים מהמועד שבו הובא בפני שופט. אם נדחה הערר, ניתן לערער בפני בית המשפט העליון. הערעור יכול להעלות טענות נגד הליך הוצאת הצו ונגד עילת המעצר, ונטל הוכחת נחיצות המעצר מוטל על שירות הביטחון. עם זאת, יש להדגיש שקשה מאוד להתמודד עם תשתית ראייתית שנותרת חסויה. מסיבות אלה אחוזי ההצלחה בערעורים אינם גבוהים, אך קיימות דוגמות למקרים שבהם בית המשפט קיצר את תקופת המעצר המנהלי או התערב בתנאי הכליאה.

לסיכום

מעצר מנהלי מהווה סטייה מעקרונות היסוד של הליך הוגן, כאשר אנשים נעצרים על סמך חשדות או אמצעי מניעה ולא על סמך ראיות למעשים פסולים שכבר נעשו. פרקטיקה זו, הנפוצה בצורות שונות בתחומי שיפוט שונים, מעוררת שאלות דחופות לגבי היקף כוחה של המדינה, היקף ההגנות על זכויות האדם והפוטנציאל לסמכות בלתי מבוקרת. בחינת מקרי מבחן ומסגרות משפטיות סביב המעצר המנהלי שופכת אור על מורכבותו ומדגישה את הצורך במיצוי דין ובפיקוח בשמירה על זכויותיהם וכבודם של כל בני האדם, גם בעתות משבר.

נגישות