החצר התימנית

מסע בזמן אל תרבות תימן

תרבות תימן חוזרת לחיים בחצר התימנית

לא רחוק מהכניסה ליישוב כוכב יעקב ניצב בית קצת שונה במראהו. כניסה דרך השער החיצוני תוביל את המבקר לחצר פנימית ובה צל, שולחנות וכיסאות אירוח, הנראית כחצר אירועים. בצדה השני של החצר ניצב קיר אדום בעל עיטורים לבנים בתצורות שונות, שמיד לוקח את הדמיון אל ארץ רחוקה. ברוכים הבאים לחצר התימנית ולעולם תרבות תימן הנכחדת.

שוהם שמחי. תרבות תימן בחצר התימנית

שוהם שמחי בפעולה: צורף בשיטת פילגרן עם חוטי כסף

למבקרים חדשים, הביקור בחצר התימנית הוא הזדמנות להציף את העושר של התרבות התימנית. זה מתחיל במוכר יחסית: חלל הכניסה לוקח אותנו דרך האוכל, המוזיקה והתלבושות המסורתיות אל תימן הרחוקה. אבל זה לא באמת מכין אותך למה שמסתתר מאחורי הדלת הרחבה שמותקנת בקיר האדום. היא פותחת פתח לדפוסי המחשבה, לאמונות ולתרומה של יהדות תימן לארץ שאותה היא עזבה למען העלייה לארץ ישראל.

מוזאון תרבות תימן: מוצגים מלפני 200 ו-300 שנה

בסדנת המלאכה של שוהם שמחי, שממוקמת בחצר התימנית מאחורי הדלת הרחבה, ניתן למצוא מגוון עבודות: מחוטי כסף מיניאטוריים, בשלבים שונים של יצירה ועד למוצרים המוגמרים. שום דבר בעבודה היומיומית של שוהם לא מסגיר את האחריות שהוא נטל על עצמו בשימור אומנות הצורפות התימנית, אולם כשמטפסים במדרגות אל חדר המוצגים ורואים את חפצי הנוי ותשמישי הקדושה בני למעלה ממאתיים שנים, אפשר להתחיל להבין.

תרבות תימן החצר התימנית

לצאת אל מסע בזמן. החצר התימנית

“לפני הכול אני צורף”, אומר שמחי, “צורף תכשיטים בטכניקת פיליגרן המתמחה בעבודות עם חוטי כסף”. לדבריו, “הצורפות הזו היא סוג של אומנות נכחדת, כי אנחנו חיים בעולם וירטואלי וכיום אין הרבה אנשים שעובדים בידיים כפי שהצורפים התימנים היו עושים”.

פייטן או צורף?

הצורפות התימנית היא מורשת עתיקה של ייצור עיטורי ג’בריות (חרבות כדוגמת שבריות), קישוט רימונים לספר תורה ותכשיטי נשים, באופן ייחודי לתרבות התימנית. עם העלייה לארץ החלו הצורפים התימנים לשנות במקצת את המסורת וליצור באמצעות מסורות העבודה שלהם גם חפצי נוי ותשמישי קדושה נוספים, כגון מזוזות, גביעים לקידוש, פמוטים, חנוכיות, סביבונים מכסף וקופסאות בשמים.

שוהם מודה שהוא לא רצה להיות צורף, כנראה הצורפות בחרה בו. הוא בכלל חלם להיות זמר, חלום לגיטימי עבור מי שהחל להתפייט בבתי כנסת כבר בגיל שש. לצורפות הוא התגלגל בגיל ההתבגרות, כשהרצון לכסף לבילויים ושטויות שנערים עושים נפגש עם מציאות של משפחה יתומה מאב, שעול הפרנסה בה נפל על כתפי האם. את ההזדמנות להרוויח קצת הוא קיבל משכן שהיה צורף והציע לו להיות שוליה.

זאת לא עבודה, זאת משימה

אחרי הצבא ניסה שוהם כמה כיוונים וחזר לצורפות. הוא עבד בידיים, צירף פיסות קטנות וחוטים עדינים אלו לאלו ויצר עבודות וקישוטים שונים. 20 שנים של התמדה עברו ואז החלו להגיע עבודות תיקונים של תכשיטים מלפני 200 ו-300 שנים, שרק הוא יכול היה לבצע אותן. יחד איתן הגיעה התובנה: זאת לא עוד עבודה, זאת משימה, משימת שימור של מורשת עתיקה שהביאו איתם הצורפים התימנים וכיום, כשכוחם כבר אינו בידם, הוא נמצא שם לבד ללא מתחרים.

תרבות תימן בחצר התימנית

תצוגת תכשיטים בחצר התימנית

בעקבות התובנה הזו שוהם החליט לפתוח את בית המלאכה שלו למבקרים, כדי שהם יוכלו לראות איך עבדו פעם. בנוסף, החליט שוהם לתת למבקרים חוויית אירוח בסגנון תימני, על טהרת האוכל והתרבות. הוא חיפש ואיתר חפצי נוי, תכשיטים וכלים ששימשו את היהודים בתימן ומשקפים את תרבות תימן, וכיום ניתן למצוא בקומת המורשת שמעל הסטודיו שלו אפילו סיר קובאנה עתיק, צלחת אבן וספר תורה בן 300 שנים ממרכז תימן.

את הפרטים המרתקים הללו ואחרים תוכלו למצוא במרכז המבקרים “החצר התימנית”. כאן תוכלו להגיע לסדנאות יצירה בצורפות תימנית או לחוויית אירוח עם קבלת פנים, לבוש תימני ססגוני, מוזיקה ואוכל אותנטיים.

לסיכום: החצר התימנית נמצאת אולי מרחק נסיעה קצר בלבד מירושלים, אבל הביקור ייקח אתכם הרבה יותר רחוק, אל מעבר למדבר הערבי, למסע בזמן אל תרבות תימן הרחוקה.

רוצים לבקר בחצר התימנית? התחילו כאן

צילום תמונה ראשית: פוטו שישו


אינסטגרם

Something is wrong.
Instagram token error.

פייסבוק

© תיירות חבל בנימין, כל הזכויות שמורות | פיתוח תוכן: המתכנה | תנאי שימוש