החזון כבר נמצא בשטח:

רשת השבילים של בנימין

החזון כבר נמצא בשטח: רשת השבילים של בנימין

מה קורה כשתושבי המרכז פוגשים לראשונה בחבל בנימין? ניסוי אמפירי שלנו, שבו שלחנו אבטיפוס מהמרכז אל בית ספר שדה עפרה, גילה כמה תובנות מעניינות ועדויות מהשטח על רשת השבילים של בנימין

באמצע הדרך, כשחלפנו ליד הר בעל חצור, נפתח מולנו המדבר. זה היה שיאו של תהליך שנמשך דקות בודדות, שבו הירוק פינה את מקומו לצהוב והמרחבים קראו לנו לצאת מהאוטו, לרדת מהכביש ולחקור את השבילים שנמתחו בין הגבעות והעמקים. המוטו שקבע רוברט פירסיג בספרו האלמותי “זן ואמנות אחזקת האופנוע”, שלפיו כדי להרגיש את הטבע צריך לחוות אותו שלא מבעד לזכוכית המכונית, התברר כנכון.

התובנה שלי, כתושב המרכז שלא מסתובב דרך קבע בארץ בנימין, היא שנדרש שינוי תפיסה. חבל בנימין הוא אזור שתודעתית נתפס על ידי תושבי המרכז כרחוק אבל בעצם הוא קרוב. מאוד. כמה קרוב? בתוך נסיעה של פחות מחצי שעה מתל אביב תוואי הקרקע מתחיל להתרומם וליצור משחק של שיפולים, קימורים, נחלים ומערות מסקרנות.

חבל הארץ הזה מכיל את נקודת המפגש בין ההר, הבקעה ומדבר יהודה וחוץ ממעיינות קורצים הוא משלב כמה נקודות תצפית שמהן ניתן לראות רחוק. כמה רחוק? טיול מאורגן לבעל חצור יוכל ביום טוב לפתוח פריזמה מאשקלון עד לכרמל, המירון ואפילו החרמון. וזה משהו שלא רואים כל יום.

מורשת יש בכל הארץ אבל…

ובכן, מתברר שאני ממש לא היחיד. “ניתן לסכם את התגובות מהמטיילים שמגיעים לכאן בהתפעמות, תחושה של ‘כמו בחו”ל’ ומיד לאחר מכן התובנה כמה זה נגיש, אטרקטיבי ויפה”, אומר אריאל פילבר, מנהל בית ספר שדה עפרה. “ההתפעמות היא המוטיב החוזר. לראות את השטח בעיניים אחרות, בעיניים של טבע, ארכאולוגיה והיסטוריה, לא במשקפיים פוליטייים”, הוא אומר.

מדריכי טיולים נוהגים לומר שאין טיול בלי מפה וספר תנ”ך, אבל דומה שחבל בנימין היה מרכז העניינים של המקרא, המקום שבו הסתובבו אברהם אבינו ואחיו לוט, חנה, הנביא שמואל, המלך שאול, הנביא אלישע ועוד רבים וטובים.

“מורשת יש בכל הארץ”, מסכים פילבר, “אבל אנשים מחפשים טיולים שהם לא עשו ונופים חדשים שהם לא ראו וכאן, באזור בנימין, זאת ארץ התנ”ך”, אומר פילבר ומעיד על עצמו: “ללמוד תנ”ך אפשר בבית הספר ואפשר ללמוד בשטח. בלימוד תנ”ך בשטח יש פריבילגיה שלא הייתה לנו 2,000 שנה וכך אני למדתי. בשטח, לא בבית הספר, ואגב זה נכון גם למי שלא רואה בתנ”ך טקסט דתי אלא ספר היסטורי”.

רשת השבילים של בנימין: טיילות טהורה

לקונספט הזה של טיול לשם הטיול וההתרשמות מהטבע והמורשת, קורא פילבר “טיילות”. בשורוק. מה היא טיילות בעיניו? “הליכה עם תיק על הגב ונדידה בשטח, בטבע, בין נקודה לנקודה”. קונספט הטיול הזה לא חדש, וכל מי שצעד בתוואי שביל ישראל חווה אותו או נפגש אתו. העניין הוא שעד לאחרונה, רשת השבילים במרחב בנימין לא התאימה לטיילות שכזו, כיוון שהיא הציעה מסלולים קצרים מדי ובעלי אטרקטיביות לא אחידה.

“מסלול של 2.5 קילומטרים לא יביא מטיילים מבחוץ”, אומרים בבית ספר שדה עפרה ומסבירים שיש צורך במסלולים ארוכים ואתגריים יותר שיסיטו את המבקרים מנקודות העניין המוכרות ומהכביש אל עומק הטבע. כדי לשנות את המציאות הזו יצאו תיירות חבל בנימין ובית ספר שדה עפרה למיזם יומרני של סימון שבילים, שישנה מקצה לקצה את תשתית מסלולי הטיילות באזור.

רשת השבילים תחבר בין נקודות עניין היסטוריות, תנ”כיות, נופיות, טבעיות ואתגריות, ותיצור תשתית של כ-200 ק”מ מסלולי טיול, שבהם יהיה ניתן לצעוד. ההליך התכנוני מערב את מועצה אזורית מטה בנימין, רשות הטבע והגנים, הצבא, וכמובן – הוועדה הארצית לסימון שבילים, שנתנה את האישור המקצועי לבחירת תוואי המסלול.

סימון השבילים החדש יאפשר את ריכוז רשת השבילים של בנימין למפת סימון שבילים אחת, במקום ארבע מפות שונות המכילות את השטח העצום של חבל בנימין כיום.

“להראות את התמונה – ללא פוליטיקה”

אני מעמת את פילבר עם השאלה שנשארת תלויה באוויר לאורך היום כולו: האם אכן ניתן להשתמש בחבל ארץ שמבחינת חלק מהישראלים הוא שנוי במחלוקת, לצורך טיילות לשמה וללא פוליטיקה?

“יש לנו ערכים ומורשת באזור. אין על זה ויכוח, הוויכוח הוא על השאלה אם לחלק את הבית בשביל השלום ואני, כבית ספר שדה, לא נכנס לשאלה הזו. אנחנו עוסקים בשמירת טבע ובהכרה של השטח, של הטבע, בטיילות בו. אני אומר, בואו לראות, לחוות, להכיר ולשמור על הטבע. יש כאן עם שלם ומגוון, שהמטרה שלי היא להראות לו את התמונה ללא פוליטיקה”, אומר פילבר ומדגיש, “אני לא מנסה לשכנע. אני באמצע. אני ישראלי שמחובר לשורשים וקורא למי שרוצה לבוא לראות ולהכיר באמת ללא פילטרים תקשורתיים ווירטואליים סובייקטיביים”.

דבריו של פילבר הדהדו לנו בראש כשיצאנו מעפרה וחזרנו הביתה. הרגשנו שהעמק, הנחלים והגבעות קוראים לנו ללכת ברגל ושאלפי הנוסעים שנוטים להיצמד לכביש כמו פרפרים שנמשכים לאור מפספסים את הנקודה. זה לא שהשמות המקראיים שילה, עלי ובית אל לא יוצרים חיבור של מורשת, אבל המפגש הזה גרם לנו לקבל  את התובנה שכשהרגליים שלנו צועדות בשבילים שבהם צעדו אבות אבותינו לפני 3,000 שנים, זה כבר חיבור מסוג אחר לגמרי.

 

קרדיט תמונה ראשית: Deror_avi


אינסטגרם

Something is wrong.
Instagram token error.

פייסבוק

© תיירות חבל בנימין, כל הזכויות שמורות | פיתוח תוכן: המתכנה | תנאי שימוש